וכבר אז, כנערה בת 16/17, היה חשוב לי להעביר את זה הלאה, לא השארתי בתוכי את הדבר,
כל יום הולדת או סיבה שהייתה הפכה ישר למסיבת "הפרשת חלה" מסיבת "סעודת אמנים".
תחילה הייתי מכנסת את החברות הקרובות ולאט לאט סבתא שלי הזמינה אותי לשכנות שלה והדבר התחיל להתפרסם…

עברתי הרבה גלגולים בחיי, שנים על גבי שנים של חיפוש עצמי,
מה המטרה שלי בעולם? לשם מה נבראתי? מה מיוחד בי? מה ה' רוצה ממני?
שאלות קיומיות שהעסיקו אותי מאוד.

ולאורך כל הדרך, מחברת התודות ליוותה אותי,
ממש כמו שהרב לימד, הייתי כותבת את סיפור חיי אבל ממקום של הודיה.
הייתי מודה על השאלות שמעסיקות,
מודה על דברים קטנים שקרו לי כמו פספוס של אוטובוס או ציון נמוך במבחן.

ואז באחד הערבי נשים שהזמינו אותי,
קצת אחרי שהתחתנתי
החלטתי לעשות מעשה,
להכין מחברת תודות משלי.

ניגשתי לחנות של מכשירי כתיבה, וקניתי מספר מחברות פשוטות, האלה עם הכריכה החומה..
ישבתי בוורד לעצב כריכה חמודה.. אז לא היה לנו קאנבה..
ביקשתי מבעלי שידפיס על דפים צבעונים

ו… טאדם מחברת התודות מוכנה.

את האמת אומר לכן, אין לי מושג אם הנשים שקיבלו את המחברת באמת עשו איתה משהו..
כי לא לכל אחת זה בא בקלות העניין של הכתיבה, של הביטוי העצמי, של ראיית הטוב וההתבוננות היזומה על החיים..
אבל אותי המחברת הזו ליוותה, בצמתים משמעותים מאוד בחיי!!

עברו שנים, העולם התקדם, שוק הספרים והמחברות מוצף במחברות תודה מגוונות ויפיפיות!!
אספתי לי עם השנים מחברות של יוצרות מוכשרות, וכתבתי בהן תודות בזמנים שונים בחיי.

ואז הגיע חג חנוכה האחרון, לאחר הדלקת נר שמיני של חנוכה, אני מקבלת הודעת ווצאפ,

אני רגילה שנשים פונות אלי ושואלות אותי במה אני כותבת את התודות? על איזו מחברת אני ממליצה? 
ותמיד אני ממליצה בחום על מעצבות אלופות שכבר ייצרו מוצרים מעולים!!אבל באותו ערב, השאלה הזו הציפה בי רצון ישן, ליצור משהו משלי, אבל הפעם על רמה.

משהו שאוכל למכור אותו, משהו ייצוגי ולא ברמה של נערה מתלהבת…

ויחד עם זה החזקתי בראש כל הזמן, שיש המון בשוק, והשאלות הקיומיות שוב חזרו אלי
למה צריך מוצר נוסף על מה שיש בשוק? מה המחברת שלך תוסיף על מה שכבר יש? מישהי בכלל תרצה לקנות את זה?
ישבתי וחשבתי וחשבתי,
ואז החלטתי פשוט לכתוב,
ככה מהלב.התחלתי לכתוב את כל מה שעל הלב שלי, כל מה שאני חושבת שיש לי לתת לעולם,
את הדרך שעברתי, את המשמעות והחשיבות של התודה בחיים,
נזכרתי בכלים שונים שרכשתי במהלך החיים, תרגילים שלמדתי או המצאתי עם הזמן.

לאט לאט התחילה להירקם המחברת תודות שלי,
עוד לא היה לה שם, או צורה, אבל הכיון התחיל להתבשל בתוכי.

וזו ההודעה ששלחתי לאותה בחורה, כמה ימים לאחר מכן.

בקרוב תהיה מחברת שלי, אם תרצי לחכות.

יצאתי למסע מרתק בעקבות התודה, מסע אישי שלי, שהתחיל לפני שנים רבות, ובחודש וחצי האחרונים הגיע לשיאים חדשים.
דייקתי את התכנים במחברת, סללתי לכן דרך של ממש, דרך שעוברת דרך מעגלי החיים השונים, ובכל מעגל, מיקדתי אתכן בשאלות ממוקדות
שיכוונו אתכן על מה נאמר תודה.

ככל שהמחברת קיבלה צורה, נפח, משמעות הבנתי שהמילה "מחברת" לא מייצגת את האוצר הזה,
ולאחר חשיבה משותפת והתייעצות עם קהילת מזמור לתודה היקרות החלטתי להעניק לה את השם:

יצאתי בגיוס המונים דרך הדסטארט, עם המון חששות, לחץ, התרגשות, שמחה ממש רכבת הרים רגשית.
עשיתי כל שיכלתי ואף יותר כדי שהדבר הזה יצליח, שהמחברת תצא לאור.
וקיבלתי מכן כל כך הרבה אהבה!!!!!מעל 200 נשים רכשו את היומן במחיר ההשקה,
כאשר עוד לא הבינו עד הסוף.. מה בדיוק יש שם? ואיך זה יראה? ואיך משתמשים?
פשוט תמכו בי, כאדם, כיזמת שרוצה להוציא לאור מוצר מיוחד,
תמכו בחזון להפיץ את אור ההודיה בעולם.

הגיוס המונים הסתיים בהצלחה מסחררת, גייסנו מעל הסכום שהצבנו כיעד,
הסכום הנוסף מאפשר לי להרים אירוע השקה מרגש שהוא בעצם מפגש קהילה פנים אל פנים,
היכרות עם נשים מדהימות מרחבי הארץ והרשתות החברתיות,
ערב העצמה סופר מושקע לכל אישה.

במהלך הגיוס היה חשוב לי לגייס תרומות עבור נשים מתמודדות עם המחלה הידועה, עם טיפולי פוריות, ועבור נערות בסיכון.
בחרתי דווקא בשלושת ההתמודדויות הללו של הנשים מתוך היכרות מקרוב עם התמודדויות הללו, אבל זה כבר לבלוג אחר.
ובסיום הקמפיין כאשר גייסנו סכום מעל המצופה התחייבתי לתרום 20 מארזי קלפים רגע בהודיה לילדים בבתי חולים.