לפני כמה שנים, זכיתי לארגן סעודת אמנים לכבוד יום הולדתי לחברות ונשות המשפחה.
אני זוכרת שהתפללנו בסעודה הזו עבור חבר של המשפחה שחלה במחלה, החבר הזה היה במצב אנוש ממש,
הוא היה מאושפז במחלקת הוספיס, מי שמכירה זו מחלקה סופנית שהדרך יציאה ממנה היא אחת לא עלינו…
ובסעודת אמנים התפללנו עליו מכל הלב, כיוונו את הברכות והתפילות לרפואתו, לא התייאשנו מהרחמים!
למחרת בבוקר, אמא שלי מתקשרת לספר שהחבר הזה יצא מהמחלקה, ויש הטבה במצבו!
אין גבול לשמחה ולהתרגשות ששמעתי את הבשורה הזו,
לפעמים בורא עולם שולח לנו דרישת שלום, מחבקת וחמה, כזו שאומרת לנו:
לפעמים, לא תמיד, כי הרי בורא עולם לא חייב לנו כלום!
חשוב שנזכור, בורא עולם זה לא כספומט, אנחנו לא מכניסות תפילות ויוצאות ישועות..
אז למה בכלל מקיימים סעודת אמנים? מה הכוח בסעודה כזו?
המדרש מספר על מגיפה קשה שהייתה בתקופתו של דוד המלך ע"ה ובה מתו מאה אנשים בכל יום.
"בא דוד ותיקן להם מאה ברכות, כיוון שתיקנם – נעצרה המגפה" (במדבר רבה פרשה י"ח).
מכאן אנו לומדות את חשיבות הברכות והכוח שלהן לרפא ולהושיע.
כשאני מתפללת לבורא עולם יש לזה כוח גדול ואילו שמצטרפות אלי עוד נשים בתפילה כוחנו מתעצם, כוחנו באחדותנו!
בעזרת ה' על ידי סעודת אמנים נזכה לקרב את הישועה לה את מחכה,
ההתכנסות עצמה של הנשים "ברוב עם הדרת מלך" הפעולה המשותפת,
מעצימה את אמירת האמן של כל אחת ואחת מאתנו.
מוזמנת לשתף אותי,
מתי הרגשת שקיבלת דרישת שלום חמה מבורא עולם.
שלך, מוריה.
שתפי מישהי שאת אוהבת :)
מלאי את הפרטים והמדריך אצלך במייל
מלאי את הפרטים והמדריך אצלך במייל
