אני עומדת בתור בסופר, יום חמישי אחה"צ, תורים ארוכים, עומס גדול ב"ה
חם לי, אני חלשה, ומסביבי מתרוצצים ארבעה ילדים מלאי מרץ ושמחת חיים
ואז פונה אלי האישה שעומדת לפני בתור ואומרת לי "וואי את בטח מרגישה מזה בעונש"
"אני??" אני מסתכלת עליה מופתעת, ולקח לי רגע להבין מה היא רוצה…
"למה עונש?" אני שואלת
והיא אומרת לי בפשטות, "תראי איך הם משגעים אותך, כל רגע מבקשים משהו אחר, באים הולכים…"
"אני לא מסוגלת ללכת עם הילדים שלי לקניות, מקסימום ילד אחד" היא ממשיכה לספר
אני מחייכת אליה מכל ליבי ואומרת לה: "הילדים האלה הם מתנות, ואני משתדלת להתייחס אליהם ככה"
"להגיד לך שזה קל? שאני תמיד ככה? ממש לא… אבל משתדלת כמה שאני יכולה"
צום יז' בתמוז, יום בו מתחיל האבל על חורבן ירושלים,
תקופת שלושת השבועות מתחילה ומגיעה לשיא ביום העצוב של תשעה באב,
בו אנו מתאבלים על חורבן בית מקדשנו
על מה חרב בית מקדש ראשון?
עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות
על מה חרב בית מקדש שני?
שנאת חינם
ושקולה שנאת חינם, כנגד שלושת העבירות החמורות ביותר בתורה שעליהם נאמר "יהרג ובל יעבור"
כמה חשובה בעיני ה' אהבת חינם, נחת, אהבה וחסד בין בני האדם!
בכח האהבה נזכה לביאת המשיח ובית המקדש השלישי- אמן!
אז בטח עכשיו עוברות לך מחשבות בראש, של דברים גדולים של אהבת חינם כמו איזה פרוייקט התנדבות של חלוקת מזון,
או אולי את חושבת ללכת לשמח ילדים חולים בבית חולים, ולפעמים את פשוט שוכחת שאהבת חינם מתחילה… פשוט בבית שלך,
אם את רווקה אז כלפי האחים וההורים, ואם זכית להתחתן אז כלפי בן הזוג, ואם זכית להרות וללדת אז כלפי הילדים
פשוט להיות בהודיה עצומה כל כל המתנות- ולהודות!!
אז יצאתי עם הילדים "לקייטנת רמי לוי", קייטנה שאני המצאתי אמא וארבעת המוסקטרים יוצאים לקניות של שבת…
ואם כבר יוצאים לחוויה הזו חשבתי לעצמי, צריך למקסם את הזמן ללמידה חוויתית.
תחילה התחלקנו לקבוצות אמא, ילד גדול וילד קטן, ועוד זוג של גדול וקטן.
דיברנו על מוגנות, חשוב שנסתובב יחד כך אנחנו שומרים אחד על השני.
אחכ' כל זוג קיבל משימה לבחור פרי או ירק,
שוחחנו על מחירים, יש 4 או 5 סוגי תפוחים וביקשתי שיבחרו את התפוח עם המחיר הזול ביותר,
הילדים התאמנו בקריאה, זיהוי המחיר, השוואת מחירים, כמויות.
וחזרו מאושרים עם 2 שקיות של תפוחים צהובים ותפוחים ירוקים כי הם עלו רק 8 לעומת האדומים שעלו 9
יכול להיות שבשבוע רגיל שאני לבד הייתי מפנקת אותם באדומים אך כעת רציתי את הלמידה
הזוג השני ניגש לבחור ירקות, מלפפון ועגבנייה,
שוחחנו איך בוחרים ירק שיהיה קשה, יפה בלי כתמים או ריקבון.
ואז המשכנו בקניות, למדנו מהו ויתור ועין טובה על החבר,
עברנו ליד מדף המשקאות, אחד הילד מאוד רצה פטל בטעם תפוח ואילו השאר אוהבים רק טעם ענבים,
תחילה הם הפעילו עליו לחץ באמירה הגיונית "רק אתה אוהב את זה" אך לבסוף קיבלו בהבנה שעל טעם ועל ריח אין על מה להתווכח,
אם זה מה שהוא אוהב בחרנו לקחת את סוג הפטל הזה עבורו לשמח אותו ולתת הרגשה טובה.
התקדמנו למקררים של הקפואים, ואחכ' לטיטולים ומגבונים, ובכל מקום דיברנו על השוואת מחירים, על בדיקת כשרויות,
התאמנו על קריאה שוטפת ומדוייקת ללא ספר או שיעור עברית אלא מתוך פאן וחוויה.
ואז הגענו לקופה, ליד אותה אישה יקרה ששאלה אותי אם אני חווה את הילדים שלי "כעונש"
היא הגיבה על ויכוח סוער שלי עם הבת שהתעקשה לקחת חבילת מרשמלו ענקית,
ואני בתגובה הסברתי לה שהמחיר של זה יהיה ביקור כואב אצל רופא השיניים… זה לא שאין אצלנו בכלל ממתקים אבל בכל זאת בוחרים את הסוכר הפחות מזיק…
הילדים עמדו סביבי, התורים ארוכים, ופתאום אני רואה סוכריות של עוגה שבדיוק נגמרו, שלחתי את אחד מהם לבחור לנו סוכריות
והוא היה קצת חסר ביטחון לבחור לבד ואסף מהמדף את כל האפשרויות, חייכתי אליו וביקשתי שיחזור למדף, ויבחר חבילה אחת
הוא חזר ובידיו קופסא קטנטנה עם סוכריות מיוחדות, ולאו דווקא אכילות… ניסתי להסביר לו אך הוא התעקש שרוצה דווקא אותם
אז אמרתי לו אתה יודע מה תביא רגע את החבילה של הסוכריות הרגילות ובוא נשווה ביניהם, מחיר, גודל, כשרות, טעם
פתאום זה ממש קפץ לו הפער של המחיר וכמה זה לא משתלם ומיד החזיר את "הסוכריות המיוחדות"
רק שאחריו רץ עוד חמוד והביא סוכריות של עוגה פשוטות אבל קטנות יותר..
נזכרתי באותו הרגע בקורס "כובעי חשיבה" שלמדתי פעם בתואר של הגיל הרך והחלטתי ליישם עליהם את התרגיל
אמרתי להם יש לנו 2 סוגי סוכריות מה אתם חושבים איך נוכל לבחור מה לקנות אחרי כל מה שלמדנו היום?
ואז הם העלו אפשרויות:
הצבעה הרוב קובע, אבל הם היו 4 והצביעו תיקו
השוואת מחיר, אבל הפער של המחיר היה 2 ש"ח והכמות היתה בפער של 200 גרם כך שזה התקזז
האם הסוכריות ידבקו לכדורי שוקולד ואילו סוכריות יותר טעימות? הכריעו לבסוף את ההחלטה
ולבסוף, שלחתי את המתוקים שלי לבחור שוקולד טעים לכבוד שבת קודש, בשמחה
יצאתי מהסופר בתחושה של הודיה גדולה,
תודה על החווית קניה לצד הילדים
תודה לעצמי על ההתגברות שלי לא לכעוס עליהם למרות שהסוף היה ארוךךך
תודה על האישה שעמדה בתור והאירה את עיני שאני "נותנת לילדים שלי כישורי חיים וזה השיעור הכי חשוב שלא לומדים בבית הספר!"
תודה על לימודי התואר שעברתי ובזכות זה אני אמא יותר טובה, וגם קצת גננת ומורה לפעמים, הילדים שלי נטו מרוויחים מזה
תודה שהיה לי כסף לקנות את מוצרים, שהכרטיס אשראי עבר על כל הסכום של הקנייה
תודה שזכרתי את הקוד של הכרטיס ולא היו רגעים מביכים של בדיקת הקוד
תודה שהילדים עזרו להעביר את המוצרים ולארוז בשמחה
תודה שזכיתי להתחתן, תודה שזכיתי להרות, ללדת, לגדל אותם, להחזיק בית.
כל אלו כל כך לא מובנים מאליהם,
תודה בורא עולם
פשוט רוצה לומר לך תודה!
אם את גם רוצה להכניס את השפה של ההודיה לבית שלך, ממליצה לך להיכנס לחנות שלי,
להתחדש במארז המשפחתי של הודיה, או בערכה הדיגטלית שיצרתי במיוחד לחופש הגדול