אישה כותבת ביומן על מדרגות בסמטה עתיקה

תודה על הקושי: איך למצוא אור ומשמעות גם ברגעי משבר

לומר תודה כשטוב לנו? זה קל. זה מרגיש טבעי, זה זורם, זה דורש אולי אימון קטן, אבל זה בהחלט אפשרי.
אבל… איך מודים כשקשה? כשמרגישים שאנחנו נמצאים במקום כל כך נמוך ובלתי אפשרי?
איך מוצאים את הכוח להרים את הראש מעל המים, ולהחזיק חזק-חזק באמונה שהכול לטובה?

זו שאלה שאני שומעת מהרבה נשים בקהילה שלנו.
הקורונה, שפקדה את הבית שלנו בצורה לא פשוטה, העמידה גם אותי למבחן הזה.
בעלי ושני הילדים חלו, תוך זמן קצר כל שאר האחים נדבקו, ואז הגיע תורי. אפיסת כוחות, תחושת חוסר שליטה, והאנרגיה שהולכת ודועכת.

אבל בתוך התסכול הזה, בחרתי אחרת.
בחרתי בשמחה.
לא כי זה היה קל,
אלא כי הבנתי שזו בחירה שמשנה את כל התמונה.

למה קשה לנו להודות ברגעי משבר?

האמת? זה הכי טבעי בעולם. אף אחת מאיתנו לא קמה בבוקר ואומרת: "תודה שרע לי" או "תודה שאני חולה"
זה בניגוד מוחלט לטבע האנושי שלנו, שמחפש נוחות וביטחון.

אבל חשוב להבין שעבודת התודה היא מסע נפשי.
היא נבנית קומה על גבי קומה
חז"ל מלמדים אותנו: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" (ברכות נד ע"א)
הערך העצום כאן הוא ההכרה שהכול מגיע מאת הקב"ה, ושיש טוב שמסתתר גם בתוך ההסתרה, גם אם אנחנו לא רואות אותו כרגע.
ברגע שאנחנו מאמנות את השריר הזה בזמני שגרה, אנחנו מקבלות כוח אדיר להשתמש בו גם כשהלב כואב
.

הבחירה שלי: למצוא את "דרישת השלום" מהשמיים

כשחליתי, החלטתי שזה לא ינהל אותי. מצאתי את עצמי יושבת, מתבוננת, ומתחילה לרשום את כל מה שאני יכולה להודות עליו.
מתוך החולשה הזו, נולד "יומן התודות" הפרטי שלי באותה תקופה.

הנה כמה מהתודות ששמרו אותי בשפיות בתקופה ההזויה הזו:

  • על הבסיס: "תודה בורא עולם שהמשפחה שלי חלתה בתחילת השנה, כדי שנוכל לעבור את הבידודים עכשיו ולהגיע ללימודים רציפים."

  • על הפרופורציות: "תודה על מי שחולה ללא תסמינים, ותודה על היכולת שלי לנשום, להריח, לטעום ולישון."

  • על החסד: "תודה על חברות שמתעניינות, על הורים שבלעדיהם אי אפשר, ועל כך שבעלי התאושש ויכל לעזור."

  • על המבט: "תודה בורא עולם שבתוך המר – יש מתוק. תודה שאתה מזכה אותי לראות את הטוב בתוך הקושי ולקבל את הדברים ברוח טובה."

כשהגעתי לרגע שבו יכולתי לכתוב "תודה שאני אחרי", הרגשתי את דרישת השלום הזו מהשמיים.
זו הייתה הרגשה שבורא עולם מחבק אותי ואומר לי: "שמעתי את התפילה שלך, הנה הישועה הגיעה".

הוכחות מהמדע: למה כתיבת תודות עובדת?

את בטח שואלת את עצמך האם כתיבת רשימת תודות באמת משנה משהו במציאות, או שזה רק "סוכריות לנשמה"?
מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מוכיחים שכתיבת יומן תודה לא רק משפרת את מצב הרוח,
אלא ממש מחזקת את המערכת החיסונית, מפחיתה סטרס, ומשפרת את איכות השינה שלנו
.

כשאת כותבת ביומן, את מפעילה רשתות עצביות במוח שגורמות לו להתחיל לסנן את השלילי ולחפש באופן אקטיבי הזדמנויות והוכחות לכך שהעולם הוא מקום טוב. זהו כלי שמשנה חיווט מוחי לא פחות!

ההזמנה שלי אלייך: להפוך את ההודיה להרגל

גם לי זה לא תמיד קל, ולכן יצרתי את הכלי שיעזור לך להפוך את ההודיה לחלק מהחיים שלך, במיוחד ברגעים מאתגרים:

📖 יומן מסע אל התודה – מחברת מיוחדת בת 40 יום שתלווה אותך צעד-צעד בתרגול כתיבה יומית.
היא מעוצבת כדי להקל עליך, לתת לך הכוונה ולהפוך את הכרת התודה להרגל טבעי, שגם ברגעי משבר עולה לך בקלות
.

בתוך היומן תמצאי מסע מובנה במעגלי החיים, מקום אישי לכתיבה, ומשפטי השראה שיעזרו לך למצוא את האור גם כשהכול נראה קצת אפור.

✨ עכשיו במחיר מיוחד – לחצי כאן להזמנת יומן התודה שלך >>

לסיום – מהי דרישת השלום שלך?

גם כשקשה – אפשר לבחור להסתכל אחרת. זה לא מעלים את הקושי, אבל זה משנה את הלב ומאפשר להרגיש שה' איתנו בכל צעד.

אני מזמינה אותך לשתף אותי כאן בתגובות למטה:

מתי את הרגשת שקיבלת דרישת שלום חמה מבורא עולם? מתי הבנת שגם בתוך הקושי, יש משמעות?

אהבת?

שתפי מישהי שאת אוהבת  :)

אם אהבת את הבלוג, יש פה עוד כמה שתאהבי

מוריה טויטו מחייכת, במטפחת צבעונית ועגילים ורודים

מוריה אני רוצה לקרא עוד!

השאירי פרטים ותרשמי לרשימת דיוור שלי

מוריה טויטו מחייכת, במטפחת צבעונית ועגילים ורודים

רוצה לחיות חיים מלאי הודיה והכרת תודה?

מלאי את הפרטים והמדריך אצלך במייל