תמיד שמגיע לאדם אסון, יש מן מחשבה כזו שעוברת בראש "שאף אחד לא הכין אותי איך להתמודד במצב הזה" אך

״חייב אדם להודות על הרעה כשם שמודה על הטובה״ לכאורה, נשאלת השאלה: איך בכלל אפשר להודות על הרע? איך אפשר

"זה מעל הטבע" "כנגד כל הסיכויים" "וואי זה פשוט לא יכול להיות" אלו רק חלק מהתגובות שאני שומעת אחרי שאני